השתלות דם טבורי כטיפול מציל חיים וכן כטיפול משפר איכות חיים - הן כבר עובדות בשטח גם בארץ וגם בעולם. בזמן שבישראל בחלק קטן מהמקרים מדובר בפרוטוקול רפואי שיצא מהמסגרת המחקרית שלו ועומד בזכות עצמו כחלק מאפשרויות הטיפול, ברחבי העולם כבר אימצו לחיקם במקומות רבים את השימוש בדם טבורי כטיפול מקובל.
נתחיל דווקא מהסוף: דם טבורי הינו תעודת ביטוח ביולוגית וניתן לעשות בו שימוש גם בארץ וגם ברחבי העולם. בעוד שבחלק מהאינדיקציות הטיפול באמצעות דם טבורי נמצא בגדר מחקר, המשמעות היא שבמידה וקיים טיפול המבוצע במרפאות אחרות בחו"ל, תמיד קיימת האפשרות לקחת את מנת הדם הטבורי אשר נשמר במרכז ארצי לדם טבורי ולהטיסו לטיפול בחו"ל.
דם טבורי - תחומי המחקר בישראל
השתלת הדם הטבורי הראשונה בישראל נעשתה בשנת 1994 על ידי פרופסור ארנון נגלר. תאי גזע אותם השתיל בחולה סרטן היווה את נקודת ההתחלה למחקר ולשימוש בדם הטבורי בישראל. פרופסור נגלר, נשיא המרכז ההמטואונקולוגי בבית החולים שיבא תל השומר, חתום על עשרות מחקרים מוצלחים בארץ ובעולם.
כיום מתקיימים בישראל שני מחקרים במקביל המתבצעים על ידי דר' עמר בר יוסף, מומחה לנוירולוגיית ילדים ומנהל המכון להתפתחות הילד ע"ש ויינברג, בבית החולים שיבא תל השומר.
המחקרים נערכים לצורך שיפור אבחון מוקדם של ילדים עם פגיעה מוחית, וכן מחקר הבוחן את השפעת הדם הטבורי על שיפור תפקודי בקרב ילדים על הרצף האוטיסטי. תוצאות ראשונות של המחקר העוסק במתן טיפולים לילדים על הרצף האוטיסטי עתיד להתפרסם במהלך שנת 2023.
טיפול בסרטן באמצעות דם טבורי
סוגים שונים של סרטן הדם טפלו בהצלחה באמצעות תאי גזע מהדם הטבורי כחלק מטיפול שגרתי. עשרות אלפי השתלות מסוג זה בוצעו בילדים ובמבוגרים בארץ ובעולם. השתלת תאי גזע של דם טבורי מתבצעת בכמה מצבים: כאשר המחלה נמצאת בשלב מתקדם, במצב בו טיפולים אחרים לא הוכיחו עצמם או שמדובר בטיפול היחיד אשר יכול להציל חיים. במקרים של ליבי ריסין ועמית קדוש – הדם הטבורי הציל את חייהן וסייע בשיקום שלהן.
רשימת המחלות המטופלות באמצעות תאי הגזע ארוכה וכוללת, בין השאר: סוגים שונים של סרטן במח העצם, סוגים שונים של לוקמיה, סינדרומים של לימפומות (סרטן קשרי הלימפה), מיאלודיפלסיה (פרה לוקמיה), פגמים מולדים במערכת החיסונית ועוד.
במקרים בהם נדרשים תאי גזע לצורך השתלת מח עצם - העדפה תהיה תרומת דם מבעלי קרבה גנטית לחולה, מקרבה ראשונה (כמו הורה, אח או אחות).
שיפור איכות חיים במצב של אוטיזם באמצעות דם טבורי
חלוצת השתלת דם טבורי הינה פרופ' ג'ואן קורצברג מארה"ב, רופאת ילדים אשר מובילה את המחקר מאמצע שנות ה - 90' באוניברסיטת דיוק בצפון קרולינה ועד היום. תוצאות מחקרה של פרופ. קורצברג סלל את הדרך למחקרים נוספים הנעשים בארץ ובעולם.
נכון להיום מתקיימים מחקרים שונים לצורך שיפור מדדי התפקוד של ילדים על הרצף – במספר מקומות בעולם במקביל: בארה"ב, בקוריאה הדרומית, באוסטרליה ובישראל - ומצביעים על שיפור במדדים בתפקוד הילד ברמת התקשורת וברמה ההתנהגותית.
במחקר אשר מתקיים בישראל על ידי דר בר יוסף, משתתפים כ - 30 ילדים עד כה. מדיווחי ההורים בקרב ילדים אשר כבר סיימו את השתתפותם במחקר נלמד כי חל שיפור בתפקוד הילדים, כמו במקרה של נבו בן ה - 6 אשר אובחן על הרצף האוטיסטי ומצבו השתפר מאוד.
מחקרו של בר יוסף צפוי להסתיים במהלך 2023. השאיפה כי ניתן יהיה להצביע על שיפור במצבם של כ - 20% מהילדים המשתתפים במחקר במטרה לקבל את אישור משרד הבריאות לטיפול באמצעות הדם הטבורי.
לקריאת מחקרו של בר יוסף בנושא האוטיזם
דם טבורי כטיפול במצב של שיתוק מוחין (CP)
שיתוק מוחין (CP) בהגדרתו מהווה שם כולל למספר ליקויים בתפקודים מוטוריים אשר באים לידי ביטוי בשיתוק בגפיים, הפרעות חושיות, הפרעות ראייה, הפרעות מוטוריות ועוד. פגיעות אלו נוצרות במהלך ההיריון, בזמן הלידה או לאחריה.
שיתוק מוחין עשוי להתרחש מסיבות שונות כמו: מצוקה במהלך הלידה, זיהומים שונים במהלך ההיריון, משקל נמוך בלידה ואף חבלות חמורות לאחר הלידה ובגיל הרך.
משמעות הפגיעה במהלך הלידה - פגיעה ברקמת המוח וברקמה העוטפת אותה. המחקר בודק האם כאשר הרקמה העוטפת מקבלת תמיכה באמצעות דם טבורי, יש ביכולתה להשתקם ולהשתפר.
במסגרת מחקריו של דר בר יוסף, מתקיים מחקר בו נבחנת השפעת הדם הטבורי על שיתוק מוחין. כרגע נבדק נושא זה על ידי 4 ילדים. המחקר יימשך בשנתיים הקרובות.
